2006-11-19

לרצוח את המדינה ולא את הדמוקרטיה/ מאת שרה טיקטינסקי


אם אדם היה נורה למוות במהלך ניסיון כושל להתנקש בראש הממשלה – האם ממשלת ישראל היתה מפצה את משפחתו לפנים משורת הדין? שאלה זו נותרת תלוייה באוויר, נוכח החלטתה המבישה של המדינה להעניק "פיצוי כספי" לפנים משורת הדין למשפחות הרוגי מהומות אוקטובר 2000. "פיצוי כספי לפנים משורת הדין" – זו מכבסת המילים שנועדה להחליף את הביטוי האותנטי – "פרס לטרור".

זהו זה, טבריש, הגענו למצב שניסיון התנקשות בראש ממשלה מוגדר בארצנו כחמור יותר מסיוע לאוייב בשעת חירום, ניסיון ל"חיסול הדמוקרטיה" מוגדר כחמור מניסיון לחיסול המדינה עצמה. זהו מצב הערכים של מדינת ישראל בשנת 2006. הדמוקרטיה ניצחה את המדינה. העובר ניצח את הרחם. נכון שללא הרחם אין לו זכות קיום, אבל מה זה משנה? העיקר שמבחינה ערכית גילינו "נאורות מערבית" והצבנו את המכשיר הפוליטי לניהול המדינה, לפני עצם קיומה.

החלטת הממשלה לפצות את משפחות הערבים, שנטלו חלק במהומות אוקטובר 2000, פותחת לנו צוהר להבנת לוגיקת החמלה הישראלית. זהו התסריט העתידי, שאולי כלל איננו דמיוני: במלחמה הבאה, כשנותקף ע"י מצרים, איראן וסוריה, בגיבוי של פעולות טרור מהחיזבאללה ומתוך שטחי הרשות הפלשתינית – יהיה דינם של משפחות הרוגי הגייס החמישי שבתוכנו שימותו תוך ניסיון סיוע לאוייב באמצעות מהומות ביפו, עכו, לוד ורמלה, ושיבוש תנועת הצבא בואדי ערה – כמעט כדינם של משפחות חללי צה"ל. כולם יקבלו פיצוי מממשלת ישראל.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-15

דניס מילר על המזרח התיכון
דניס מילר הוא קומיקאי אשר יש לו תוכנית טלביזיה שנקראת : Dennis Miller Live בערוץ הטלביזיה האמריקאי HBO. הוא אינו יהודי !

ולאחרונה הוא אמר בתוכניתו את הדברים הבאים אודות המצב המזרח התיכון:

"עיון מהיר על המצב הוא תמיד חשוב , אז כשרות לכל האמריקאים שעדיין לא תפסו את העניין, אני מציע לכם עכשיו את הסיפור על המזרח התיכון בכמה משפטים בודדים" , וככה זה הולך : הפלשתינאים רוצים מדינה משלהם. אבל יש רק דבר אחד בקשר לזה : אין דבר כזה פלשתינאים. זו מילה שהומצאה. מדינת ישראל נקראה פלשתינה כבר לפני אלפיים שנה. כמו המילה וויקנים(= ראה הגדרה בסוף המאמר- ר.ת.) , פלשתין נשמעת כמו מילה עתיקה אבל למעשה זו המצאה חדשה. לפני שהישראלים זכו באדמה במלחמת ששת הימים , עזה נשלטה ע"י מצרים, יהודה ושומרון ע"י הירדנים, ולא היו שום "פלשתינאים".

מיד איך שהיהודים התחילו לגדל על האדמות האלו תפוזים בגודל של כדור-סל, מה אתם יודעים, תגידו היי ל"פלשתינאים" שבוכים על הקשר העמוק ל"אדמתם" הגזולה ול"אומתם". אז למען ההגינות, בואו לא נשתמש יותר במילה "פלשתינאים" כדי לתאר את האנשים הנפלאים האלה, אשר רוקדים מאושר על מתינו (= הכוונה להרוגים של התקפות הטרור בארה"ב - ר.ת.) עד שמישהו אומר להם שמקליטים אותם(= לטלביזיה- ר.ת. ). במקום זה, בואו נכנה אותם כמו שהם : "ערבים אחרים שאינם מסוגלים להביא לידי מימוש דבר בחייהם ומעדיפים לעטוף את עצמם במלודרמה מפתה של מאבק ומוות אינסופיים". אני יודע שזה קצת "כבד" להשתמש במילים כאלה ב -CNN, אז מה דעתכם על ההגדרה: "שונאי-יהודים שזה מקרוב באו" טוב, אז שונאי-יהודים החדשים האלה רוצים מדינה משלהם. אופס, רק עוד משהו : לא, הם לא.

הם יכלו להיות בעלי מדינה משלהם בכל זמן בשלושים השנים האחרונות, ובמיוחד לפני כמה שנים בקמפ- דייויד, אבל אם יש לך מדינה משלך, אתה צריך שיהיו לך רמזורים ומשאיות לפינוי זבל ומשרד החקלאות והכי גרוע, אתה למעשה צריך לתכנן ולבצע דרכים כדי להתפרנס. זה לא צחוק. בכלל לא. הם רוצים את מה שכל שונאי-היהודים באזור רוצים : את ישראל! וכמו כן הם רוצים גם ערימה גדולה של יהודים מתים כמובן , כי פה נמצאת עיקר החגיגה , אבל בעיקר הם רוצים את ישראל. למה? קודם כל, הניסיון להרוס את ישראל – או את "הישות הציונית" , כפי שכתוב אצלם בספרים. ושנית , חמישים השנים האחרונות איפשרו לשליטים הערבים להסב את תשומת הלב של תושבי מדינותיהם מהעובדה שהם אנשי הצווארון הכחול הכי עלובים ועניים והכי נחשלים עלי "אדמות אללה". ו"אדמות אללה" לתושבי מדינות אלה זה בהחלט אומר משהו... זה גורם לי לגלגל את עיני בכל פעם שה"צדיקים" מדברים על צדק מוסרי ועל ההיסטוריה והתרבות של המוסלמים במזרח התיכון. אם לא פספסתי משהו, הערבים לא העניקו לעולם דבר מלבד אלגברה, אשר דרך אגב, תודה רבה לעזאזל עבור זה. תלעסו את זה היטב ותקלטו : 500 מליון ערבים וחמישה מליון יהודים.

תחשבו על כל המדינות הערביות כמו על מגרש כדורגל, ואת מדינת ישראל כקופסת גפרורים במרכז המגרש. ועכשיו אותם חברה נשבעים שאם מדינת ישראל תיתן להם חצי ממנה, כולם יהיו חברים טובים. באמת? ואווו. איזה חדשות מגניבות. היי, אבל מה עם התמשכות המלחמות להשמדת המדינה הזעירה, והחוקים צמאי הדם הקנאיים שלהם לזרוק את כל היהודים לים? אה, זה? סתם צחקנו. חברי, קווין רוני, העיר הערה מעניינת מאד אתמול : בואו נהפוך את הנתונים: תארו לעצמכם חמש מאות מליון יהודים וחמישה מליון ערבים. עמדתי נדהם מול הפשטות שבעניין. האם מישהו יכול לתאר את היהודים חוגרים על עצמם סכיני גילוח וחגורות נפץ ? כמובן שלא או מגייסים לעזרתם כל דבר שאפשר למשך דורות , כדי לדחוף את המדינה הקטנה של הערבים לים? לא הגיוני. או רוקדים מאושר על רציחתם של חפים מפשע? בלתי אפשרי. או מפיצים ומאמינים בזוועות שקריות שהערבים אופים לחם בדם של ילדים יהודים? מזויע. לא, כמו שאתם יודעים, אם היו מניחים ליהודים לחיות בשלום ובשלוה, הכי הרבה שהיהודים היו יכולים לעשות לאחרים בעולם, זה להתווכח איתם עד מוות.

הנשיא בוש, אלוהים ישמור על נשמתו, מהלך על חבל דק., אני מבין את זה, בניסיונות החיוניים שלו בעירק ומדינות אחרות. זה האינטרס שלנו, כאמריקאים, לנסות ולשמור על יציבותם של בעלי בריתנו הערבים ככל שניתן, כי אחרי הכל, זה לא יותר קשה לעשות את זה מאשר לשמור על אולם מלא דוגמניות – על, שמנעו מהם את הסמים.... למרות זאת, באסטרטגיה לטווח ארוך, ישנה תמיד סכנה של חוסר איזון. אנחנו כבר הפסדנו קצת. אחרי 11 בספטמבר, הנשיא שלנו אמר לנו ולשאר העולם שהוא הולך לעקור משורש את כל הטרוריסטים ואת המדינות שתומכות בהם. נפלא אז הישראלים, אחרי חודשים על חודשים שהם עוברים את המקבילה לאוקלהומה-סיטי(= ראה הגדרה בתחתית העמוד – ר.ת. ), מידי שבוע,(וגם מידי יום), שהתחילו לעשות את מה שאנחנו עושים, אז אנחנו אומרים להם לגלות איפוק. אם אמריקה הייתה מותקפת במתקפת טרור כמו באוקלהומה-סיטי כל יום, מייד היינו צורחים על הממשלה לחסל את זה ולהרוג כל דבר שחי דרומית לים התיכון ומזרחית לנהר הירדן. הרגישו חופשי להעביר את זה הלאה לכל חבריכם ומכותביכם. וברכתי עמכם, תחיו בשלום, תהיו בריאים ושמחים , ושיהיו לכם חיים נפלאים.

תירגמה : רוני תמיר

וויקה – הגדרה בסיסית : וויקה היא דת פאגאנית מבוססת טבע (אך לא עובדת-טבע). מקורה במאה ה-20, והיא משלבת אלמנטים של כשפים מסורתיים (מאגיה עממית), עם תורתו של ג´ראלד גרדנר. בצורתה המקורית, וויקה היא דת פריון סודית, המאמינה באל זכר ובאלה נקבה. פולחני המסתורין של האל והאלה מועברים למאמינים באמצעות טקסי הכנסה בסוד (פולחני מסתורין הם אמיתות שניתן להבין רק באמצעות חוויה וניסיון ישיר). במהלך השנים, התפתחו וריאציות רבות מאוד של צורה מקורית זו, כולל התמחויות ייחודיות אישיות.

התקפת הטרור באוקלהומה-סיטי :

בשנת 1995 הותקף בנין הממשל הפדרלי בעיר התחתית באוקלהומה-סיטי , בהתקפת טרור אשר גרמה להריסת כל קומפלקס המבנה וגרמה למותם של 186 בני אדם , מתוכם 19 זאטוטים ששהו בגן, כ-800 פצועים, ומעל שלוש מאות מבנים שנהרסו בסביבה. זו היתה התקפת הטרור הגדולה והדרמטית ביותר בארה"ב עד מתקפת הטרור ב- 11 בספטמבר

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-14

איראן מעל לכל/מיכאל קליינר
מול האיום האיראני כל דבר אמור להחוויר. כשיש איום קיומי מתעסקים רק בו. כי אם לא מתעסקים רק בו המסר הוא שכנראה האיום אינו נורא כל כך. ואם כך הוא בעיני ישראל גם האחרים יתנהלו מול האיום האיראני כאיום שאינו נורא כל כך. אבל האיום הוא נורא, אמיתי ומוחשי עד כדי כך שאפילו דחיקתו מהתודעה לא תועיל לדחוק אותו מהמציאות.

מסע הדה- לגיטימציה לעצם קיומה של ישראל שמנהל נגדנו נשיא איראן יחד עם עשרות אלפי הצנטריפוגות שבקנה האיראני מצטרפים לידי איום על קיומה של המדינה היהודית ברמה שווה לאיום הנאצי על הפרט היהודי בשנות השלושים של המאה הקודמת. אז שגינו בגדול. התעלמנו מהכתובת על הקיר. יהודים באמריקה, בארץ ישראל ובמידה מסוימת אפילו באירופה הביטו בכתובת על הקיר והמשיכו בשיגרתם כאילו היא איננה. גם כיום העיסוק בגורלם של קצב וחלוץ יוצאי איראן מוכר עיתונים יותר מהאמירות של בן ארצם אחמדיניג'אד. צריך לצאת מליקוי המאורות הזה לשנס מותניים לגייס את כל הכוחות למאמץ משולב בדיפלומטיה ובסדנאות הייצור של התעשיות הבטחוניות ל מ י נ י ה ן למניעת השואה- פרק ב. אם תמות נפשי, כל העולם חייב לדעת שיהיה זה עם הרבה פלישתים וגם רבים ממגלגלי העיניים ישלמו מחיר כבד,

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-13

הסכם עם ישראל/ מאת הרב צוויבון, יו"ר "אמריקאים למען ישראל חזקה" (Americans For a Safe Israel)


ימי קדימה ספורים, אבל אם נגזר גורלן של בחירות חדשות להניב רק טקס החלפת כסאות בין פוליטיקאים כושלים, הדבר לא יקדם את פתרון הבעיות הקשות המסכנות את שלמותה של מדינת ישראל ואפילו את עצם קיומה. נחוץ מטאטא חדש ונקי כדי לנקות את האורוות. מנהיגות חדשה עם חזון, אנרגיה ואומץ כדי לחולל את השינויים המשמעותיים הנחוצים לשקם את האומה.

בדומה לנייר שהפיצה המפלגה הרפובליקנית בשנת 1994 אותו כינתה "הסכם עם אמריקה", ובו הבטיחה לשקם את קשרי האמון בין העם ונציגיו הנבחרים, אנו מציעים עשרה עקרונות שמנהיגות חדשה כזו בישראל יכולה להציע כהתחייבויות יסוד.
הסכם עם ישראל:1. שיקום העליונות הטכנולוגית, היכולות ורוח הלחימה של צה"ל 2. שינוי תהליך בחירתם ומינויים של שופטים בכל בתי המשפט בישראל, לרבות בית המשפט העליון. 3. פיתוח תוכנית לימודים פטריוטית עבור בתי הספר, וסילוק חומרי לימוד אנטי ציוניים השוללים את המוסר והצדק של הלאומיות היהודית. 4. החלפת שיטת הבחירות היחסיות הנהוגה היום בישראל ובחירה ישירה של חברי הכנסת על בסיס אזורים גיאוגרפיים. 5. הקלה במיגבלות לקבלת רישיון לשידור ברדיו ובטלוויזיה. 6. דרישה לרוב מיוחס בכנסת כדי לאשר ויתורים טריטוריאליים. 7. קידום יחסים משופרים והבנה בין חוגים דתיים וחילוניים באוכלוסייה. 8. הקפדה דווקנית על שמירת עקרון הפרדת הרשויות.9. דרישה מאזרחים להצהיר על נאמנות ולהתחייב בשירות למען מדינת ישראל, וקידום תהליכים לעידוד ההגירה של אלה שיסרבו להתחייב בנאמנות למדינה ולשרת אותה. 10. עקירה משורש של השחיתות בכל דרגי הממשל.

חשיבותם של כמה מעקרונות אלה היא ברורה באופן טבעי, אך אולי חשיבותם של עקרונות אחרים פחות ברורה. בית המשפט העליון (שלמעשה ממנה את עצמו) הפך את עצמו למחוקק-על כשהוא מקדם סדר יום אוניברסאלי שאין לו כל זיקה וקשר ליהדות או ציונות. חברי הכנסת חייבים לתת דין וחשבון רק למנהיגי מפלגותיהם, ובראש מעייניהם קידומם העצמי (כסאות בממשלה) תוך שהם מפגינים חוסר התייחסות מוחלט לבוחר הישראלי. בחברה חופשית, קשה לתפוס כיצד תחנת רדיו כמו ערוץ 7 נרדפת במשך שנים ולבסוף מסולקת מגלי האתר. אשר לעיקרון ה- 9 בהסכם, ישראל חייבת להתמודד עם גייס חמישי גדול (לא כולם ערבים) המזדהה עם אוייבי המדינה.

אבל אולי החשוב מכל העקרונות הוא האחרון. השחיתות נהייתה סרטן קטלני המאיים על המדינה. ההסבר ההגיוני היחידי למהירות שבה אימץ אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות, נעוצה היתה בתקווה שלו שזה מה שיחלץ אותו מכתב אישום בענייני שחיתות אישית. היתה כאן שחיתות משולשת: עצם הפעולות של שרון ובניו, נכונותו של שרון לפגוע בביטחון המדינה לתועלת משפחתו, והשחיתות במערכת התביעה הכללית, ששרון ידע שאם יאמץ את תפיסת העולם השמאלנית שלה, יקבל מחילה על כל עוונותיו, כדי שיוכל ליישמה.

המרכיב המושחת מכל הוא חוסר היושר של ההנהגה. מי יכול לשכוח איך במהלך מלחמת ששת הימים טענו מדינות ערב לניצחונות גדולים, בעוד ממשלת ישראל דיווחה באופן המשקף באמת את אשר ארע בשטח. עכשיו שני הצדדים הם בלתי אמינים במידה שווה. אהוד אולמרט מסחרר (עושה ספין) את התבוסה הישראלית בלבנון כניצחון גדול יותר מאשר מלחמת ששת הימים... מאז אוסלו מנהיגי ישראל שקועים בהונאת ענק: מפטמים את הציבור באשליות של תהליך שלום ומעודדים אותו לסגת אל תוך בועה שלא ניתן להגן עליה. ביעור השחיתות והשקר היא היא המחוייבות המרכזית של כל הנהגה חדשה.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-10

ליברמן האיש החזק בעולם
רק לפני חודשיים הוא הושפל בבחירות הפנימיות בתוך מפלגתו והקריירה שלו נראתה כמו וול סטריט בחרף 1929. היום מניותיו בסטרטוספרה. הוא לבדו יכול לקבוע מי ישלוט בגוף העליון של מעצמת העל האחת והיחידה. כל חייו היה דמוקרט אבל המפלגה שלו יצאה נגדו במלוא העוצמה. היו אפילו מי שהרחיקו לכת וקראו לו בוגד. ובכירי מפלגתו בראשות הילארי קלינטון הופיעו באסיפות של יריבו.

ג'ו ליברמן הפסיד בפריימריס של vדמוקרטים בגלל תמיכתו בנשיא בוש בעניין עיראק. בבחירות הכלליות שלשום, שכולן התנהלו בצל ההתנגדות העזה למלתמה, הוא הפך לתומך המלחמה היחידי שניצח במדינה בצפון מזרח ארה"ב. מי שסייעו לליברמן הם דווקא הרפובליקנים שעשו הכל כדי להתעלל במועמד שלהם, לחתוך לו תקציבים לקלקל לו תורמים - הכל כדי שרוב הרפובליקנים יצביעו לליברמן.

אם ליברמן שנבחר כעצמאי יתפקד לרפובליקנים יחולק הסנט שווה בשווה ובזכות הקול המכריע של היו"ר - סגן הנשיא, הם יהוו רוב ואז כל ראשי הוועדות יימנו על שורותיהם. הבעיה של ליברמן היא שכדי לשמור על מעט תומכיו הדמוקרטים, הוא נאלץ להצהיר שלמרות מה שעוללו לו,יתמוך בהם. מי שמכיר את ליברמן מעריך שבחירוק שיניים ליברמן יעניק את הרוב המיוחל לחבריו לשעבר. אבל מי שמכיר אותו היטב, יודע גם שהוא יגרום להם להגיר הרבה אגלים של זיעה בחורף הקרוב, עד שזה יקרה.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-08

האיראנים פיתחו ראשי חץ מתפצלים ל-1400 פצצות
בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: תדהמה ודאגה עמוקה ביותר בצה''ל, בצבא בארצות הברית, ובצבאות אירופה, מתוצאות ניתוח המידע המודיעיני הראשוני ומהיכולת המרשימה והמתקדמת שהאיראנים הפגינו, ביום ה' (2.11), כאשר הצליחו לשגר מאתר ניסויים במדבר המרוחק כשעתיים נסיעה מטהרן, עשרות רבות של טילי קרקע-קרקע בו זמנית. זה הוא המספר הגדול ביותר של טילי קרקע-קרקע ששוגרו אי פעם באיזה שהוא תרגיל צבאי ברחבי העולם. השיגור האיראני שהוכן בקפידה רבה הצליח מעל כל המשוער. כל הטילים שוגרו בצורה חלקה. אין עדיין מידע האם כל הטילים פגעו במטרות שנקבעו להם, ומידת דיוק הפגיעה. מומחה טילים אמריקני המכיר את זירת הטילים המזרח תיכונית אומר למקורות הצבאיים של תיקדבקה: האיראנים הפגינו טכנולוגיות שיגור חדשות שבמערב לא היה ידוע כי הם נמצאות ברשותם. בתרגיל נראו בבירור ראשי חץ חדשים לטילים שאינם מוכרים במערב. אולם ההישג הגדול ביותר של האיראנים הוא בשיגור טיל שיאהב 3 בעל ראש חץ מתפצל המסוגל לשאת 1400 פצצות שכל אחת מהן מיועדת למטרה שונה. יכולת כזאת, אומר המומחה האמריקני, יכולה להתגבר בקלות על כל מערכות ההגנה נגד טילים הקיימות כיום בארצות הברית, ישראל, או מדינות אירופה. המקורות והמומחים הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי הנקודה המכרעת לגבי יכולותיו של הטיל שיהאב 3 בעל ראש החץ המתפצל, עליו דיווחנו בלעדית עוד ביום ג' 31.10, היא באיזה שלב של מעופו מתבצעת התפצלות ראש החץ הראשי שלו. בידי האמריקנים וישראל, אין מידע מודיעני על נקודה זו.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-06

סקר במצריים - 92% : ישראל אויב. שלוש המדינות השנואות : ישראל דנמרק וארה"ב.
27 שנה לאחר שנחתמו הסכמי קמפ דייויד, מרבית המצרים רואים בישראל אויב. ע"פ סקר מכון הסקרים הממלכתי של מצריים נקבע שישראל דנמרק וארה"ב הן המדינות השנואות ביותר על הציבור המצרי ונחשבות לאויב. הסקר הראה שלמרות הסכמי השלום, 92% מהמצרים רואים בישראל אויב. רק 2% רואים בישראל ידידה של מצריים. אבל ישראל לא לבד. 60% מהציבור רואים בדנמרק אויב של מצרים. יחס זה לדנמרק נובע ככל הנראה מהזעם בעולם המוסלמי על פרסום הקריקטורה של הנביא מוחמד ביומון הדני "לנדס פוסטן" בשנה שעברה. 90% מאוכלוסיית מצריים הם מוסלמים. במקום השלישי במצעד השנאה ניצבת ארה"ב. 50% מהנשאלים רואים בה אויב. אילו מדינות הוכתרו כידידותיהה של מצריים? בראש הרשימה: סעודיה,לוב,הרשות הפלסטינית,סודן וסוריה. הסקר נערך בקרב 1000 בוגרים מצריים. מכון "אמרה" בהנהלת ד"ר אהרון לרנר www.imra.org.il

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-01

אלוהים מצפצף על מצעד הגאווה/ מאת שרה טיקטינסקי

תראו אותם את החרדים האלה, צבאות ה', המוכנים לחרף את נפשם ולמות על קידוש שמו, כדי למנוע את מצעד הגאווה. "ירושלים לא תהפוך לסדום ועמורה" – זו הסיסמא, שמזניקה את האברכים הצעירים למלחמה ומעמידה בראשם רבנים מפקדים, שצועקים בקול ניחר "אחרי". והם צועדים כחיילים מאומנים ומיומנים לקרב ובליבם שירה: כל אבן היא נשק. הפקר דם ונפש. שאו אש להצית בפחי הזבל – אין דבר.

משום מה, מישהו בציבור החרדי החליט שהחטא היהודי הגדול ביותר, המחלל שם שמים ברבים בימים אלה – הוא מצעד הגאווה בירושלים. מצעד הגאווה בתל-אביב "עיר החטאים" – הוא נסבל – אבל תעתיקו אותו לירושלים, והנה מדובר בצלם בהיכל ממש.

תסלחו לי, אבל דווקא כיהודיה מאמינה, נדמה לי שאלוהים מצפצף על מצעד הגאווה. מסיבה פשוטה: יש לו סדרי עדיפויות. למרות שאף אחד אינו מצהיר בגלוי על יומרתו להיכנס בנעליו של אלוהים, כולם עושים זאת כל הזמן: חברי הכנסת, שרי הממשלה, הנשיא, ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, נשיאת בית המשפט העליון בהווה, הרמטכ"ל, המפכ"ל, הרב הראשי, הרב השכונתי, המקובל, פיני גרשון, מנהל ביה"ס, המורה, התלמיד, הורי התלמיד, השוטר, החייל, פקיד מס הכנסה, העיתונאי, יועץ התקשורת, עורך הדין, פקיד הביטוח הלאומי, פקיד הבנק, ראש העיר, הפקח, פועל הנקיון, הבוס, הבכיר, הזוטר. בקיצור, כולם. אנחנו מדינה שבה כולם בטוחים שהם אלוהים לשעה (או יותר). כולם בבחינת עבד כי ימלוך. רק תנו למאן דהוא כוח ביד ומיד תרגישו את נחת זרועו של אלוהים.

עכשיו תורי: קיום מצעד הגאווה בירושלים אינו התרסה כלפי מעלה יותר מבניית מסגד חדש על הר הבית. קיום מצעד הגאווה בירושלים אינו התרסה כלפי מעלה יותר מגירוש יהודים מעל אדמתם. קיום מצעד הגאווה בירושלים אינו התרסה כלפי מעלה יותר מבריחה יהודית גאה ונחושה משטחי הארץ המובטחת.

כשהר הבית נמסר לעבדאללה, החרדים לא ישבו בשקט. הם היו עסוקים בהפגנות נגד חילול השבת במשחקי הכדורגל. כשארבע אמהות גררו ממשלה חלשה לברוח מלבנון – לא קמו רבני הציבור החרדי וקראו לצבאותיהם להתייצב למאבק נחוש נגד הפקרת בטחונם של תושבי הצפון. (למרות שפיקוח נפש דוחה אפילו שבת). כשפונו יהודי גוש קטיף מבתיהם – לא קמו מפקדים רבנים ודרשו מאברכיהם למסור נפשם על קידוש ה', כדי למנוע חילול שם שמים וערעור על ההבטחה האלוקית על ארץ ישראל. טוב. להיות חרדים, זה לא בהכרח להיות מאמינים. לצום ביום כיפור – זה לא בהכרח לעשות חשבון נפש. וכשלומדים בישיבה – אפילו יום יום – אפילו חכמים ונבונים – אפילו כאלה שיודעים את התורה - זה לא אומר שיודעים לקבוע סדרי עדיפויות.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-11-01

ליברמן נכנס לממשלה על ארבע ללקט פירורים
עם כינון ממשלת אולמרט, ליברמן העמיד דרישות כמו גדול. שר בטחון פנים או כלום. הוא לא קיבל בטחון פנים ולא תשתיות ולא תחבורה.להפתעתו הוא קיבל את הכלום. יצא בחוץ. אבל ליברמן כמו אופיר פינס רואה בליברמן אישיות אסטרטגית. ליברמן החליט שחברות בממשלה משרתת אותו ולכן אם סגרו לו את הדלת הראשית הוא ייכנס דרך כניסת המשדתים. בלי שינוי קווי יסוד, בלי ייצוג היאה לגודל סיעתו בממשלה ועם תואר ריק מתוכן, תפקיד פיקטיבי בלי בדל של סמכות. אבל כפי שצויין בצדק במאמרה המצויין של שרה טיקטינסקי התיקשורת זקוקה לגיבור. ולכן היא הופכת את הצטרפות ליברמן מצעד נואש של מהמר מרושש שעולמו חרב עליו ולכן מוכן לקנות סחורה נחותה בכל מחיר למהלך של גאון אסטרטגי. והמשת"פ של התיקשורת היתה מפלגת העבודה שלצרכיה הפנימיים ניפחה אותו לשד ענק. עכשיו רק צריך לראות אם הדינמיקה שנוצרה במפלגת העבודה לא תתגלגל לפרישה מהממשלה שתכניס אליה את אותו נתניהו שהפחד מצילו היה אחד הגורמים שגרמו לליברמן להצטרף לממשלה עבור נזיד עדשים.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2006-10-30

ליברמאניה - מאת שרה טיקטינסקי

מה שמזין את הנהירה אחרי ליברמן זו אותה הכמיהה הציבורית שהעלתה את שרון לשלטון על גלי אהדה עצומים – הכמיהה למנהיג חזק. ליברמן יותר מכל גורם אחר בפוליטיקה הישראלית, מתאמץ לשדר שהוא הוא, איש הברזל היחידי, שמסוגל להתמודד ראש בראש עם נשיא איראן, אחמדיניג'אד.

התחזקותו של ליברמן בסקרים מוכיחה שעם ישראל לומד לאט. מאוד לאט. מקרה שרון הוא אבן הבוחן לכך. מי שהעלה בזמנו את שרון לשלטון עשה זאת מתוך אמונה שבכוחו למגר את הטרור ולהחזיר הרתעה ליושנה. שרון עלה לשלטון בזמן שהבטיח לעמוד איתן ולא לנהל מו"מ תחת אש. שרון עמד אמנם בדיבורו. מו"מ הוא לא ניהל. הוא ניהל מדיניות של התקפלות חד צדדית. הוא התקפל בעוצמה ובנחישות כאלה, עד שרבים הלכו אחריו שולל ופרשו את תהליך ההתנתקות כהכתבת מהלכים, נטילת היוזמה המדינית לידינו, ועוד פרשנויות רוויות הכחשה עצמית ועיוורון מדיני כיד הדמיון.

היום כבר ברור שהבחירה בשרון על תקן האיש החזק שיעשה סדר במזרח התיכון היתה מקח טעות. בפועל, עשתה הבריחה הישראלית מרצועת עזה וציר פילדלפי לחמאס, את מה שעשתה הבריחה מלבנון לחיזבאללה. בנוסף לכך, היא הותירה את עם ישראל עם פצע לאומי מדמם. מצד אחד, יהודים שנעקרו מבתיהם לחינם וחשים ניכור כלפי המדינה, ומצד שני, תושבי שדרות שחשים כי הותירו אותם חשופים בצריח. את כל זה עשה מנהיג חזק. מנהיג דומיננטי. אסטרטג צבאי אדיר ורב הישגים, שהאירוע המוחי שעבר גאל אותו, כנראה, מגלי ביקורת ציבורית, שספק רב עם ממשלתו היתה עומדת בהם.

מכורח הנסיבות נמנעה מעם ישראל ההזדמנות לבוא חשבון עם ממשלת שרון וקללותיה. חילופי השלטון נעשו בגין סיבה בריאותית ולא בשל ביקורת ציבורית ופוליטית נוקבת על מדיניות הרסנית לבטחונה של ישראל. ייתכן כי זו הסיבה לכך שהציבור ממשיך ליפול במלכודת תדמית "האיש החזק" ולנהות מתוך אופוריה משיחית כמעט, ליברמאניה, אחרי ליברמן.

ליברמן מוגש לציבור כדמות מסוקסת וקשוחה, מעין תרופת פלא לאיום הגרעין האיראני. התקשורת לא רק שאינה ממהרת לסדוק את תדמיתו הכוחנית, אלא שהיא כמעט מתמסרת לדימוי ובונה אותו, עד לרמה שנדמה כאילו הריש המתגלגלת מלשונו, היא לכשעצמה, מספיקה כדי להקפיא את תהליך העשרת האורניום של טהרן. לצד ראש ממשלה אפרורי בערך כמו הנשיא קצב טרום פריצתן התקשורתית של א' הראשונה והשנייה, מעדיפה התקשורת להחזיק איזו לחלוחית במערכת הפוליטית. ליברמן שבמחי הבל פה מפציץ את סכר אסואן, מוחק את מגרש הכדורגל בסכנין, מעביר את הגבול מעבר לאום אל פחם ובכך מוחק את כל בעיותינו עלי אדמות – מספק את הסחורה.

אבל דווקא משום שהתקשורת מתמכרת לצבע ולמשחק התדמיות, חשוב שהציבור יגלה עירנות, בגרות ואחריות פוליטית ויגרד בשפכטל את הדימוי הליברמני, כדי לעמוד לעומק על טיבו. האמנם השר לעניינים אסטרטגיים, הוא כזה אסטרטג דגול? אם כך, מדוע הוא נאלץ להמיר את דעתו המדינית פעמים רבות כל כך בזמן כל כך קצר?! תחילה הוא הוצג כבית"רי וז'בוטינסקאי, איש ארץ ישראל השלימה, אח"כ הוא הביע תמיכה בתוכנית אלון פלוס, לקראת הבחירות לכנסת ה- 16 המיר אותה בתוכנית הקאנטונים, לקראת הבחירות לכנסת ה- 17 הועם זוהרם של הקאנטונים ובמקומם נולדה תוכנית לחילופי שטחים שמבטאת הכרה במדינה פלשתינית. אחמדיניג'אד ותוכנית הגרעין האיראנית במצע ליברמן – יוק, אבל בספרו תמצאו שהוא מעניק למצרים וירדן את האחריות הבטחונית בשטחי הישות הפלשתינית. מעניין למי הוא יגלגל את האחריות הבטחונית על האיום האיראני ?!

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)




1-10 | 11-20 | 21-30 | 31-40 | 41-50 | 51-60 | 61-70 | 71-80 | 81-90 | 91-100 | 101-110 | 111-120 | 121-130 | 131-140 | 141-150 | 151-160 | 161-170 | 171-180 | 181-190 | 191-200 | 201-203

ארכיון החדשות