2007-06-12

בין דבר לחולירע


במדינה מתוקנת האיש שברח מלבנון והמיט עלינו את האסון שבקירוב טילי החיזבאללה קצרי הטווח אל ריכוזי אוכלוסיה בלתי ממוגנת, בצפונה של ישראל, היה יכול רק לחלום על סיכוי לקבלת משרה ציבורית כלשהי.

עמי איילון בניגוד לברק מקרין יושרה. הבעיה עם האיש הזה שגם היה מפקד השייטת וראש השב"כ, שמאז כניסתו לפוליטיקה הוא מוכיח שעל פי הבנתו הפוליטית ספק אם יש לו הכישורים להיות העוזר הפרלמנטרי של אמיר פרץ. פרויקט המפקד הלאומי ההזוי שלו בשותפות עם סרי נוסייבה כמו הזיגזג הנלעג בעניין התפטרות אולמרט מעוררים חשד שמהמיים אתה יוצא נקי יותר אבל לפעמים הם סותמים לך לפחות את האזניים.

הבעיה היא שמשבר האמון החריף עלול להוביל את הישראלים להלך רוח של - שקר השקפת העולם והבל הכישורים, העיקר הניקיון.הלך רוח כזה יכול להוביל דווקא את איילון לניצחון מול ביבי. לא צריך להיות איש ימין כדי להיות מבועת מהפקדת ההגה הלאומי בידי הטירון איילון. אבל נוכח ההשקפות המדיניות והתמימות של איילון לימין יש סיבה לחשוש יותר.

זו הסיבה שבחירת העבודה היום היא בחירה בין פח לפחת:בין חולירע לדבר.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-05-03

בחירות עכשיו - מאת שרה טיקטינסקי


יו"ר חרות טועה בגדול.

אם הוא סבור כי ממשלת אחדות בראשות הליכוד תשקף את "מאוויי הציבור" כדבריו, כנראה אינו קשוב מספיק לקול הציבור, שיודע להביע את מאווייו יפה מאוד בצורה ישירה ורובו המכריע דורש בחירות. אם הוא מאמין כי האיום האיראני דורש מאבק של קואליציה מקיר לקיר - גם אז הוא טועה אם הוא סבור שקואליציה זו צריכה לקום מחורבות השחיתות של הכנסת הנוכחית.

יהיה זה הרבה יותר קרוב לאמת לומר שהציבור רוצה להפטר מהכנסת הזו על כל מרכיביה כמה שיותר מהר. אפילו העייפות מבחירות תכופות, ו"האיום הרציונלי", שנשמע לא פעם בשאלה: ומי יחליף את ההנהגה הקיימת, כבר לא משחקים תפקיד.

נקעה נפשו של הציבור מהשחיתות, הכשלון, חוסר המקצועיות, החצופים שתיבת השרצים שתלוייה להם מאחור, אינה עוצרת לרגע את הבולמוס הפוליטי שלהם לתפוס כיסא ככל יכולתם, ואם אפשר לשים את היד על כמה ג'ובות בדרך, גם מזה לא תנח ידם.

די. הגיע הזמן לומר די. לעשות בחירה יותר מושכלת של נבחרי הציבור, הן בתוך המפלגות, והן בתחרות בין המפלגות.

רק לאחר שתבחר כנסת חדשה והמפה הפוליטית תשתנה, ובהנחה שגילויי השחיתות ירחיקו מהמערכת הפוליטית כאלה שיחששו להתפס, אפשר יהיה להתרכז בסכנות הקיומיות האורבות לישראל.

אסור ולא רצוי שממשלה וכנסת שאינן זוכות לאמון הציבור ואינן ראויות לאמונו - ינהלו את קרב ההשרדות החשוב ביותר של המדינה.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-05-02

למאבק בפצצת הגרעין האיראנית- אחדות לאומית בהנהגת הליכוד עכשיו - מאת מיכאל קליינר


דו"ח וינוגרד אינו מאפשר לממשלה הנוכחית להמשיך להתקיים. ברגע שראש הממשלה ושר הביטחון מקבלים את ממצאי הועדה שהם עצמם מינו אין להם כל דרך להמשיך בתפקידם. במצב רגיל בחירות חדשות הן הדבר הטבעי והמתבקש. אלא שישראל איננה במצב רגיל. רק בסוף השבוע האחרון נתבשרנו כי ארה"ב שינתה את הערכתה וכעת היא מאמינה שאיראן קרובה מאד להשגת יכולת גרעינית. במצב כזה מערכת בחירות שתמקד את כל תשומת הלב ותסיח את הדעת מהאיום הקיומי אינה הדרך שעם חפץ חיים אמור ללכת בה. מצד שני, כדי שהציבור ייתן אמונו בממשלה היא לא יכולה להיות ממשלה המובלת על ידי מפלגה כמו קדימה שעל פי כל האינדיקציות ננטשה על ידי בוחריה שחזרו ברובם לתמוך בליכוד.

הממשלה הבאה חייבת להזמין את כל המפלגות הרואות בישראל מדינה יהודית לתמיד - להשתתף בה,ולשקף ככל שניתן את מאוויי הציבור בימים אלה. לכן, הליכוד אמור לעמוד בראש הממשלה, והשאיפה להשגת קואליציה מקיר לקיר, מהאיחוד הלאומי ועד מר"צ, למאבק משותף בסכנה האיראנית.

המסר לציבור חייב להיות חד משמעי: כל עןד האיום האיראני שריר וקיים - אין נושאים אחרים על סדר יומה המדיני והפוליטי של מדינת ישראל.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-04-25

להביא את בשארה ארצה למשפט וגם לחקור מי נתן לו לצאת


יו"ר חרות, מיכאל קליינר, שכבר ב- 2001 תבע להעמיד את בשארה לדין בגין בגידה במדינה, דורש לחקור מי אפשר לבשארה לצאת מהארץ כשמעל לראשו מרחפים חשדות כה חמורים.

לדברי קליינר, מעטים יודעים כי העונש המירבי על העבירה המיוחסת לבשארה הוא מוות. "אם אייכמן היה מבקש לצאת להרצאה בפני כמה גלוחי ראש בגרמניה, היו מאפשרים לו? צריך לתפוס את בשארה ולהביאו למשפט בישראל, למען יראו וייראו".

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-04-12

פרשת בשארה - כתב אישום נגד רשויות המדינה ובית המשפט העליון / מאת שרה טיקטינסקי


שנת 2001, 6 שנים אחורנית בזמן, היתה שנת בשארה. אז הוא יצא לסוריה וישב שכם אל שכם עם ג'יבריל ונסארללה. אז הוא התראיין בתקשורת חוץ וקרא למדינות ערב למלחמה בישראל, אז הוא ארגן בגלוי ובמצח נחושה מסעות מאורגנים לסוריה, אז הוא הצהיר שיש לו בעיה עם שבועת האמונים שלו בכנסת, שכן למה הוא נשבע אמונים: לייהוד הגליל ולחוק השבות?

מיכאל קליינר, בהיותו אז ח"כ ויו"ר סיעת חרות, ניהל מסע צלב נגד בשארה: הוא התריע בפני רשם המפלגות, היועץ המשפטי לממשלה ושר הפנים ודרש שוב ושוב טיפול משפטי הולם בבשארה.

בתכתובות אינספור דרש קליינר להעמיד את בשארה לדין בגין בגידה במדינה, לסלקו מהכנסת, לשלול ממנו את אזרחותו בצו מינהלי שאינו מחייב את הסרת החסינות, למנוע את הרחבת עיתונו ומתן רשיון להפיכתו ליומון, ולפסול את מפלגתו.

התגובות נעו בין התחמקות לפעולות עקרות והשיא היה כשבג"צ ביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רשימתו לכנסת.

תיקצר היריעה מלתאר את הפעילות העקבית והשיטתית של יו"ר חרות, בנסיונו להפוך עקוב למישור ולהכניס קצת נורמאליות ביחסה של המדינה כלפי פעילותו החצופה, הגלוייה והמסוכנת של בשארה נגד המדינה. פעילות שנעשתה בחסות הדמוקרטיה המטומטמת בעולם.

למען הצדק ההיסטורי וכדי להציב את מראת האמת נוכח פני השמאל הישראלי (על כל שלוחותיו), רצ"ב הודעתו לתקשורת של מיכאל קליינר, איש הימין המסוכן שרבים בשמאל אוהבים להציגו כקיצוני מטורף, מיד לאחר נאום השטנה של בשארה בסוריה. עוד להתרשמותכם ציטוטים מתוך נאום "קבלת הפנים" של קליינר לבשארה בכנסת מיד עם שובו מסוריה.למראית הדה-ז'אוו.

יו"ר חרות, ח"כ מיכאל קליינר בתגובה על דברי בשארה: "בכל מדינה נורמאלית היו מעמידים אותו מול כיתת יורים"-10.6.01

יו"ר חרות, ח"כ מיכאל קליינר אומר בתגובה על דברים שנשא ח"כ עזמי בשארה באזכרה על נשיא סוריה, חאפז אל אסד: "בכל מדינה נורמאלית היו מעמידים אותו מול כיתת יורים. לא יכול להיות שח"כ של מדינת ישראל יעודד את מדינות ערב לפתוח במלחמה כוללת נגדה" לדברי קליינר, מתנהלת בינו לבין רשם המפלגות התכתבות עניפה שעניינה פסילת מפלגת בל"ד בראשותו של בשארה "לצערי, רשם המפלגות מסרב לפעול על פי הסמכויות שהוקנו לו בחוק. אני מקווה שלא אצטרך להגיע לבג"צ כדי שהרשם יבדוק אם מפלגת בל"ד אינה מהווה מסווה לפעילות בלתי חוקית"

עזמי'לה חביבי אתה יכול להרגע

מאת יו"ר חרות, ח"כ מיכאל קליינר-13.6.01

עזמי'לה שלום, אתה יכול להרגע. חזור הביתה ותראה שכלום לא יקרה. בעוד כמה ימים כשירגעו הרוחות עוד יבקשו ממך סליחה. מה יש, מה בסך הכל אמרת? שאתה רוצה לראות את כל העולם הערבי נלחם בישראל? ביג דיל. מה החידוש? כאילו לא ידענו. מה החטא? מה הפשע? כמה חברי כנסת ערבים שאינם רוצים בדיוק את מה שאתה רוצה עוד נותרו בכנסת? מה נטפלו אליך? אז היית בסוריה. אז אמרת את זה ליד נסראללה וג'יבריל. אז שמעו אותך אוייבינו פנים אל פנים. מה קרה, גס ליבם בשידורי ערוץ 33? אתה צריך לנסוע עד לשם כדי שהם יידעו מה אתה אומר? הם לא יכולים פשוט לעקוב אחר דיוני הכנסת?

עזמי'לה חביבי, תאמין לי שום דבר לא יקרה. חזור הביתה ותראה. מקסימום תקבל נזיפה מיו"ר ועדת האתיקה. תוכל לחיות עם קצת נו נו נו מח"כ קולט אביטל. למרות שזה מפחיד קמעא – אני מודה. תתעודד, הרי אתה ואני באותה הסירה תשאל את אופיר פינס. הוא יגיד לך שאני מסוכן לדמוקרטיה בדיוק כמוך. הוא כנראה חושב גם שחוקי המדינה מסוכנים לדמוקרטיה. אם אופיר פינס היה יכול, הוא היה מסיר את החסינות מאותם סעיפים בחוק הקובעים עונש מוות על בגידה במדינה. הוא היה מעמיד את הסעיפים האלה לדין. הוא היה שולח אותם אחר כבוד לקבל נזיפה מקולט אביטל בועדת האתיקה של הכנסת. איזה סעיפים מבישים, מסיתים ומדיחים

בכלל, כשאופיר פינס לצידך – אתה על קרקע מוצקה. הנה, רק אתמול הוא נאבק להכניס את ידידך הלא פחות קיצוני ממך לועדת משנה בענייני השב"כ. הוא שכח לטאלב א-סאנע את עמידת הדום ביום הנכבא ורצה אותו לצידו כשווה בין שווים בועדת המשנה. אני מסוגל להבין אותו. הדרך היחידה של המפלגה המתפוררת שלו לגרד כמה קולות לבחירות הקרובות זה להתחנף לערביי אום-אל פחם ע"י השוואה מלאכותית בינך לביני ובין דברים שאתה אומר לבין תגובתי על התבטאויותיך. אז כמו שאמרתי לך – אתה יכול להרגע

גם מהיועץ המשפטי לממשלה – אל תתרגש. אנחנו יודעים איך הטיפול שלו מתחיל בקול גבוה ואנחנו יודעים שהוא נגמר בקול ענות חלושה. רשם המפלגות – זה אותו סיפור. הוא עומד בלחץ שלי לפסול את המפלגה שלך כבר ארבעה חודשים, אז למה שלא יעמוד בו עכשיו. חזור הביתה עזמי. החאפלה בנצרת כבר מוכנה. מברוכ על הנאום.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-03-28

פרס לנשיאות - סכנה קיומית
מי שרואה במינוי פרס לנשיאות מינוי תמים לתפקיד סימלי ריק מתוכן וסמכויות, ןלכן לא מזיק, לוקה בתמימות ממארת שכולנו נשלם עליה מחיר כבד.

שמעון פרס, מצויד בתואר נשיא ישראל הוא כמעט בגדר סכנה קיומית. אין בכך הגזמה. נשיא נבחר לשבע שנים ורק לאחרונה למדנו שאי אפשר למעשה להדיח אותו. מי שמכיר את פרס יכול בנקל לראות את פרס מתעלם מהסמכויות הפורמליות, נפגש עם גדולי עולם, ומקדם תוכניות התקפלות ונסיגה בשם השלום. זה אולי נשמע מרחיק לכת, אבל מה בהקשר של פרס הוא בגדר ננו-פוליטיקה. אם הוא רק ירצה, מי יפריע לו להיכנס לישיבות ממשלה לשבת לצד ראש הממשלה, (לאחר שהוא והשרים יאלצו לכבד את כניסתו בקימה) ולהכתיב סדר יום. התיקשורת תיתן לו רוח גבית ואם הממשלה תנסה להזכיר לו מה מותר לו ומה לא על פי החוק, ימצא מי שירתום את בג"ץ לתרום חקיקה שיפוטית שתסדיר את העיניין באיזשהי פילפוליסטיקה עוקפת כנסת.

אין פלא שכבר היום התיקשורת מגויסת לקמפיין הבחירות שלו. ופרס מצידו כבר מסביר את האני מאמין שלו: "דבר לא יעזור לנו.איראן ומדינות אחרות יהיו גרעיניות ויוכלו להשמיד אןתנו בקרוב. לכן, אין מנוס מסיום הסכסוך בכל מחיר כדי שיעלם הרצון להשמיד אותנו".

אכן פרס צודק- אם נתאבד אי אפשר יהיה להרוג אותנו.

במילים אחרות: א ס ו ר שפרס יהיה נשיא.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-02-07

מינוי פרידמן לשר המשפטים - צעד ראשון בדרך להצלת המדינה מציפורני בית המשפט העליון/ מאת מיכאל קליינר


בית משפט עליון שהפך את עצמו מרשות שופטת לרשות שולטת, מהווה אבן נגף לכל נסיון רציני להציל את מדינת היהודים. לכן, במנותו את פרופסור פרידמן לשר המשפטים, על רקע אמירותיו הביקורתיות על בית המשפט העליון, פתח אולמרט סיכוי לשינוי שאם יתממש, אי אפשר להפריז בחשיבותו.

מאז 1977 כאשר העם ביטל בבחירות דמוקרטיות את הדיקטטורה של עסקני השמאל הציוני,וגרם לכאורה לחילופי שילטון, מינה בית המשפט העליון את עצמו,בהדרגה, לשומר החומות של הדרך שהעם מאס בה. יצחק בן אהרון קרא בטלוויזיה בליל המהפך של מנחם בגין והליכוד - לא לקבל את דין הבוחר. אהרון ברק, בתיחכום רב, צעד אחר צעד, לאורך שנים הגשים את חזון בן אהרון.

בית משפט שמונה בזמנו בידי שרגא נצר ופנחס ספיר, עסקנים של מפא"י - שולט בועדה למינוי שופטים ודואג לבחור שופטים בדמותם וצלמם - פוליטית ואידיאולוגית - של הממנים.

בעבר, לא כל כך התעניינו בציבור בהשקפת עולמם של השופטים. בימי המערך, לפני המהפך, השופטים עסקו בשיפוט לשמו, ולכן כישוריהם בלבד היו החשובים. השקפת עולמם לא היתה רלוונטית לביצוע תפקידם. זאת למעט חריג אחד ולא מקרי והוא -ענייני דת ומדינה. לממשלות העבודה היה נוח לזרוק תפוחים לוהטים כמו: "מי הוא יהודי", שידורי טלוויזיה בשבת וכדומה לפיתחו של בית המשפט, שברוב חילוני מול מיעוט דתי, איש איש לפי השקפתו, איפשר לשמאל גם להיכנע לדתיים בממשלה תוך שהוא משמר את הקואליציה, וגם להשיג את מבוקשו האידיאולוגי.

המודל הזה עמד ביסוד הפקעת השילטון מידי העם ונבחריו לאחר עליית בגין לשילטון באמצעות מילת הקוד- "זכות העמידה". חשוב להסביר את משמעות המהפיכה הזו המסתתרת מאחורי מילות הקוד זכות העמידה: לכאורה הרחבת זכות העמידה מתחזה לאקט ליברלי של הליכה לקראת הציבור. עד אז היו דלתות בית המשפט פתוחות אך ורק בפני מי שמוכיח נגיעה אישית לנושא העתירה. כלומר רק מי שנפגע על ידי החלטה של הממשלה קנה לעצמו "זכות עמידה" בבג"צ. בהדרגה נפתחו דלתות בית המשפט בפני כל מי שהחלטה איזו שהיא של הממשלה ואח"כ של הכנסת לא נראתה לו. לכאורה, שיא הפתיחות.בפועל, מכשיר לקיצוץ כנפי הדמוקרטיה בישראל, להפקעת השילטון מהגופים שנבחרו על ידי העם והעברתו לקבוצה קיצונית בהשקפת עולמה שהציבור מעולם לא בחר בה. עד מהרה טופחו גופים כמו עדאללה ו"שלום עכשיו" שלמדו לעתור נגד החלטות פוליטיות של הממשלה הנבחרת בפני בית המשפט שבמינון ובעיתוי המתאים קיבל אותן. אין המדובר בהחלטות שיפוטיות אלא בהחלטות של השקפת עולם. כאן בדיוק ההטעיה הצבועה והמתחסדת. הונאת ענק שהתיקשורת מגבה ומי שיוצא נגדה מיד הופך מטרה להסתה ושיסוי, תוך ניצול מתוחכם של פערי היוקרה הציבורית בין הפוליטיקאים לשופטים.

בית המשפט בציניות גמורה, אוחז את המקל משני קצותיו. מצד אחד הוא מניף את דגל המקצועיות הצרופה ומצד שני הוא אומר: הכל שפיט. זו התממות בלתי נסבלת וחסרת הצדקה, נסיון לאכול עוגה ןהשאירה שלימה - אחת משתיים -או שחוזרים לשיפוט נטו ואז ניתן לטעון שבחירת השופטים צריכה להיות מקצועית בלבד, או שהכל שפיט ואז בית המשפט צריך להיות ייצוגי. וכשאומרים ייצוגי במקרה זה, מדובר לא בשופט דתי חבר של ברק, או ספרדי כמו מצא שהוא יותר בייניש מבייניש, אלא ייצוגיות מבחינת השקפת עולם.

עד היום נאמרו הדברים הללו שנאמרים גם כאן על ידי פוליטיקאים שהתקשורת מיהרה להכפיש באמצעות הטחת רפש, הצגתם כמי שמנסים להגן על עבריינים ובעת מצוקה גם גוייסה הפרקליטות והודבקו להם עבירות שבמרבית המקרים היו מצוצות מהאצבע. בקיצור האסטרטגיה היתה להציג לציבור את המאבק לשמירת הדמוקרטיה כתחרות יופי בין אהרון ברק ליחיאל חזן. עם פרופסור דניאל פרידמן חתן פרס ישראל וכו' זה יהיה קצת יותר קשה.

וידוי אישי: לפני 35 שנה בהיותי יו"ר אגודת הסטודנטים תקפתי על דפי בטאון הסטודנטים את דיקאן הפקולטה למשפטים דניאל פרידמן בצורה חריפה על יחסו הנוקשה והלא גמיש כלפי הסטודנטים. היום,דווקא התכונות שכל כך הפריעו לי אז, נותנות לי תקווה. אני רוצה להאמין שדווקא עיקשותו ויכולתו להתנתק מהלכי רוח סביבו יגרמו לכך שהם לא ישברו אותו והוא יצליח להחזיר את הריבונות בישראל לכנסת ולעם.

מיכאל קליינר

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-02-01

שליפות עם מיכאל קליינר באתר של מעריב
הכנסו לשליפות של קליינר באתר nrg יהדות. http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/536/935.html

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-01-29

הנשיא ראובן ריבלין


כבר לקראת כהונתו של עזר וייצמן קראתי לבטל את מוסד הנשיאות. עוד כשוייצמן התמודד מול שאול עמור בחרתי שלא להשתתף בהצבעה. כאשר 119 החכ"ים האחרים בחרו נשיא ביליתי בכלא רמלה שם ביקרתי את עמי פופר ועוד מספר אסירים יהודים שהגיבו על פיגועי טרור באופן לא חוקי.

בחרתי בקצב מול פרס כי לאחר כהונת וייצמן שהפכה לפוליטית (בין היתר אירח את ערפאת בקיסריה למורת רוחו של ראש הממשלה שמיר),היה חשש כבד ממה שפרס, מצוייד בתואר נשיא מסוגל לחולל. מחול השדים סביב הנשיאות ישכך וישכח עם בחירת הנשיא הבא. אך אלוהים ישמור את מדינת ישראל ממה ששמעון פרס מסוגל לעולל בשבע שנות נשיאות.זה האיש שהתנגד להפצצת הכור בעיראק ועד למלחמת עיראק השניה טען שבגלל הפצצת הכור יש לסדאם היום פצצה משוכללת יותר ומוסתרת שחיסול הכור דרבן אותו לפתח...

התיקשורת כרגיל מגויסת למשימה ומכפישה את ריבלין בלי בושה. עם כל הכבוד לעיתונאים לריבלין יש חוש הומור. אפשר לאהוב אותו או לא- אבל ליצן ומוקיון - הוא לא.ריבלין היה יו"ר כנסת מוערך שר מוצלח ורציני. ויהא נשיא מבית טוב עם שורשים עמוקים בארץ ישראל שרק יביא כבוד למשרה המיותרת הזו.

מיכאל קליינר

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)


2007-01-17

חלוץ/ מיכאל קליינר
לא מציע להספיד את דן חלוץ. מטובי המפקדים של חיל האוויר ושל צה"ל. דמות מופת. אנושי, מבריק, חד וחכם.

הוא הולך בגלל הציפיות שהיו ממנו, ובגלל הציפיות שלא היו מאחרים. ציפו ממנו להיות רמטכ"ל, שר בטחון וראש ממשלה גם יחד. כשמונה לתפקיד, היה שרון ראש ממשלה ושאול מופז שר הבטחון. שרון ומופז בחרו בו כדי שיתמודד עם האיום העיקרי על מדינת ישראל. חלוץ היתה בחירה שמשקפת סדר עדיפויות נכון ששם את הסכנה הקיומית האיראנית, לפני ההתכתשויות המקומיות ששרון ומופז סברו שהם יודעים להתמודד איתן בעצמם.

איתרע מזלו של חלוץ ששרון ומופז התחלפו לו בפרץ ואולמרט. חלוץ משלם על כשלונותיהם ומחדליהם ואולי גם על מחדלי קודמיו בתחום הלוגיסטי,ובעיקר משלם הוא את מחיר הבריחה המבישה של אהוד ברק מלבנון.

על הליכתו של חלוץ נשלם כולנו, כי הליכתו היום מקבעת את מלחמת לבנון השניה כמלחמה שישראל הובסה בה, כי הליכתו היום מאפשרת לחיזבאללה לחגוג ניצחון, וכי איבדנו את חלוץ האיש הנכון במקום הנכון להכין אותנו למלחמה נגד איראן. עם ישראל עוד יתגעגע אליו.

הוספת תגובה    (אין תגובות עדיין)




1-10 | 11-20 | 21-30 | 31-40 | 41-50 | 51-60 | 61-70 | 71-80 | 81-90 | 91-100 | 101-110 | 111-120 | 121-130 | 131-140 | 141-150 | 151-160 | 161-170 | 171-180 | 181-190 | 191-200 | 201-203

ארכיון החדשות