חדשות חרות

2003-06-05

לאחרונה, שומעים כל מיני התייחסויות תמוהות למפת הדרכים ובעיקר לעובדה ששרי הימין נשארו בממשלה שקיבלה אותה. על רקע זה החלטנו להביא בפניכם נייר בנוסח "דע מה תשיב" בנוגע למפת הדרכים.
דע מה תשיב בעניין מפת הדרכים
עמדות ציבוריות ואמונות רווחות בנוגע למפת הדרכים	התשובות לטענות רווחות אלו
1. מי שהצביע נגד מפת הדרכים בממשלה, אינו נושא באחריות לקבלת ההחלטה.	1. כל שרי הממשלה מבלי יוצא מהכלל אחראים להחלטותיה והדרך היחידה העומדת בפני מי שאינו רוצה לשאת באחריות, היא לפרוש מהממשלה לאלתר. בדיוק כפי שעשה בני בגין אחרי הסכמי חברון.
2. מוטב ששרי הימין ישארו בממשלה וימנעו את כניסת מפלגת העבודה לממשלה. אסור לימין להפיל את הממשלה כדי שלא תעלה לשלטון ממשלה של השמאל.	2. מבחינה מעשית אין זה משנה מי יחלק את הארץ ויקים מדינה פלשתינית, ממשלה ימנית, ממשלת אחדות או ממשלת שמאל. התוצאה תהיה אותה התוצאה: חורבן מדינת ישראל. גרוע יותר שממשלה ימנית מעניקה גושפנקא להחלטה על הקמת מדינה פלשתינית. קשה יותר להאבק נגד ויתורים שעושה ממשלה ימנית לעומת ויתורים שעושה ממשלה של השמאל. עובדה: המאבק נגד אוסלו היה אגרסיבי בהרבה מהמאבק נגד הסכמי חברון של נתניהו שעברו בשקט יחסי.
3. שרון לא מתכוון באמת לחלק את הארץ ולהקים מדינה פלשתינית. קבלת מפת הדרכים היא מהלך טאקטי שיפול על רקע חוסר יכולת של הפלשתינים להתמודד עם הטרור, ולכן אין טעם להתעמת עם האמריקאים בנושא זה.	3. ראשית, אין שום הוכחה לכך ששרון אינו מתכוון באמת. להיפך. הוא מצהיר בפה מלא על כוונותיו להקמת מדינה פלשתינית וצריך להאמין לו. שנית, גם אם לא היה מתכוון באמת להקמת מדינה פלשתינית, הוא יוצר מציאות בלתי הפיכה. צריך לקחת בחשבון שלא לעולם חוסן ואם הליכוד לא ישאר בשלטון, תעלה אחריו ממשלת שמאל שתיישם את החלטותיה החוקיות של הממשלה וכל מי שנתן להן יד ונשא באחריות להן, יאבד את הזכות המוסרית להאבק נגדן.
4. אין ברירה ומוכרחים להקים מדינה פלשתינית כדי להפטר מ- 3 מיליון פלשתינים.	4. גם אם "נפטר" מ- 3 מיליון פלשתינים הם יישארו בלב הארץ, עם מדינה וגבולות משופרים שיאפשרו להם לאיים בטילי קסאם גם על שדה התעופה בן גוריון ועל ערי השרון והשפלה, ולמרר את חיינו. בכל מקרה אנו צפויים לבעיה דמוגרפית מחריפה והולכת בשטח מדינת ישראל הקטנה. קצב הריבוי הטבעי של למעלה ממיליון ערביי ישראל שמרביתם מגדירים את עצמם כפלשתינים לכל דבר ועניין, גדול בהרבה מקצב הריבוי הטבעי היהודי. תוך זמן לא רב הם יאיימו על הרוב היהודי שבתוך המדינה ובכנסת. ואם כל זה, לא מספיק הרי שמפת הדרכים כוללת גם הכרה בזכות השיבה לשטחי המדינה הפלשתינית, מה שאומר שהמדינה הפלשתינית תהפוך למרכז קליטה למיליוני פליטים שיחלחלו לשטחי מדינת ישראל באמצעות נישואים וזליגה דרך הגבול האינסופי. חלק ניכר מהם ייקלט ישירות למנגנוני הטרור.
5. מדינה פלשתינית מפורזת אינה מהווה סכנה לישראל, שכן לא יהיה לה צבא, היא לא תשלוט בגבולותיה, היא לא תשלוט במרחב האווירי שלה וייאסר עליה לכונן בריתות בינלאומיות.	5. מדינה פלשתינית מפורזת – "אין חיה כזו". ההגבלה המגוחכת ביותר ששרון מבקש להטיל על המדינה הפלשתינית היא שלא יהיה לה צבא. היום כשעוד אין להם מדינה, כבר יש להם צבא. גם הרעיונות האחרים בלתי מתקבלים על הדעת: אף פלשתיני לא יסכים לחיות במדינה היחידה בעולם שלא תשלוט בגבולות שלה, לא תשלוט במרחב האווירי שלה ולא תוכל לכרות בריתות. אין שום סיבה שהפלשתינים יסכימו למצב כזה. התוצאה הברורה היא המשך הטרור ביתר שאת ומעמדה של עוצמה וקרבה גיאוגרפית למרכזי אוכלוסיה ישראלים שעד היום היו מחוץ לטווח ירי של קסאם וקטיושות.
6. מפת הדרכים איננה נוראה כל כך כי היא לא מדברת על גבולות 67 וגם לא על זכות השיבה.	6. מפת הדרכים מאמצת את התוכנית הסעודית הכוללת בתוכה חזרה לגבולות 67ביש"ע וגם בגולן והכרה בזכות השיבה. בנוגע לזכות השיבה קיבלה הממשלה החלטה קונקרטית המכירה בזכות השיבה לשטחי המדינה הפלשתינית שתקום. מבחינה דמוגרפית המשמעות היא שתוך שנים אחדות יווצר רוב פלשתיני עצום בארץ ישראל המערבית שישאף באופן טבעי לממש את עצמו ולהביא לכך שבדרכים דמוקרטיות לגמרי תקום בארץ ישראל המערבית מדינה ערבית ובה מיעוט לאומי יהודי במעמד של דימים (בני חסות), כפי שהיה בזמן האימפריה העותומנית.
7. אסור להגיע לעימות עם ארה"ב וצריך לזכור שארה"ב מחוייבת לבטחון ישראל.	7. אין צורך להגיע לעימות עם ארה"ב. ארה"ב לא יזמה את רעיון המדינה הפלשתינית. הראשון שהגה את הרעיון היה שרון בנאום לטרון. נאום בוש המדבר על חזון שתי המדינות נולד רק לאחר ששרון הסכים לכך בעצמו. אם הציבור האמריקאי יבין שהעם בישראל וממשלת ישראל רואים במדינה פלשתינית סכנה של ממש לעם היהודי ולמדינת ישראל, סביר מאוד שהם בהחלט יגלו מחוייבות לבטחוננו ויאפשרו לישראל לסגת מהרעיון האומלל הזה.
8. רגיעה מדינית תביא לשיפור המצב הכלכלי.	8. גם אוסלו אמור היה לייצר רגיעה מדינית שהבטיחה לנו פריחה כלכלית. צריך להזכיר לציבור הישראלי שכך מכרו לנו גם את אוסלו ועובדה שהמצב הכלכלי שלנו היום אינו מזהיר. היום הציבור יותר פתוח להבין שאיום מתמיד בטרור, והענקת עומק טריטוריאלי נוסף לטרור תוך קירובן של ערים ישראליות מרכזיות לטווח הטילים, רק ירעו את המצב הכלכלי בטווח הארוך.
9. אין שום פתרון ריאלי אחר לבעייה המדינית בישראל מלבד הכרה בזכויות הפלשתינים להגדרה עצמית.	9. יש פתרונות טובים יותר ממפת הדרכים. אנחנו מציעים פתרון מעשי ביותר: עידוד ההגירה למדינות ערב. תוכנית החומש שאנחנו מציעים מדברת על השקעה של 5 מליארד ש"ח מתקציב המדינה לצורך עידוד ההגירה של 100,000 משפחות פלשתיניות בשנה. היות ומדובר במשפחות ברוכות ילדים מדובר על הגירה שנתית של כ- 700,000 נפש בשנה בעלות סבירה לחלוטין. תוך 5 שנים נצליח להביא להגירה של כ- 3.5 מיליון נפש ולשחרר את ישראל מעול עצום של תקציבי בטחון. לתוכנית כזו תהיה השפעה עצומה על התיירות לישראל ועל תזרים ההכנסות שלה מתיירות וממיסים.
10. גם אם הממשלה תיפול אין מנהיג אלטרנטיבי שמסוגל להביא למהפכה בתפיסות המדיניות בארץ ובעולם ולשנות את המצב באזור מהקצה אל הקצה.	10. התפיסה הזו היא תפיסת ימין מסורתית שנכשלה פעם אחר פעם. בימין מחפשים כוכבים מבחוץ או תרופות פלא בתוך הליכוד, במקום להתמקד בשיווק אידיאולוגיה חלופית לזו שקיימת, שתצמיח את המנהיג שלה באופן טבעי. התפקיד שלנו הוא להנהיג את המהפכה האידיאולוגית, וכמו בכל מהפכה המנהיגים שלה יצמחו וירכבו על גלי הרעיון. אם נצליח ליצור אחיזה בציבור לרעיונות שלנו, יחפש הציבור בעצמו את המנהיג שמוביל את האידיאולוגיה החלופית ושהכי מקובל עליו והוא יהפוך לאלטרנטיבה הפוליטית.