עשרה ח"כים
2008-02-15


ראש הממשלה אולמרט שרד את ווינוגרד. אהוד ברק ברח מהצעד המתחייב הן ברמה המוסרית והן ברמה הפוליטית ונותר על מושבו המיניסטריאלי. החלטה זו של ברק יכולה לסמן את סופה של דרכו הפוליטית. ברק לא טיפש הוא יודע זאת ללא ספק.

להישארותו בממשלה יכול לכן להיות רק הסבר אחד:מהלך של אולמרט מול אבו מאזן שכרוך במסירת יהודה ושומרון שיאלץ את השמאל לתמוך בו בין מתוך הממשלה ובין מבחוץ. תסריט הבלהות של ברק מורכב מפרישה שאחריה במקום בחירות הוא נאלץ לתמוך יחד עם מרץ והערבים בממשלת מיעוט של אולמרט שתקדם את ה"תהליך" המקודש.

בבמצב כזה גם פרישתה הצפויה של ש"ס תותיר את הקואליציה עם 70 ח"כים.במצב כזה מה שיפריד בין ישראל ןהאסון הקיומי של הקמת מדינת חמאס בשטח החולש על ליבה של ישראל-הוא עשרה חברי כנסת מקדימה והגימלאים שיצטרפו מחדש למחנה הלאומי ויפילו את ממשלת אולמרט.

יהיה קשה מאד אולי בלתי אפשרי למצוא עשרה ח"כים כאלה אם הצטרפותם נועדה להוביל לבחירות שמשמעותן לגבי רוב חברי הכנסת האלה תהיה סוף הקרירה הפוליטית שלהם.

הדרך המעשית שיש לה סיכוי אמיתי לגייס עשרה גימלאים ואנשי קדימה היא כינון ממשלה לאומית בראשות נתניהו בכנסת הנוכחית.ממשלה כזו יכולה להותיר את אותה עשיריה בכנסת למשך יותר משנתיים נוספות עד נובמבר 2010.

נתניהו מעדיף בחירות חדשות על ממשלת טלאים בכנסת הקיימת.אך יש רגעים בהם מצופה ממנהיג להציב את השיקול הלאומי לפני הנוחות האישית. במקרה זה מדובר בשיקול לאומי עליון, בסיכוי היחידי לבלום הדרדרות להסכם שאם יחתם וימומש מעמיד בסכנה את עצם קיומה של המדינה היהודית

שם:

נושא:

דואר אלקטרוני:

תוכן:

check here, please (spamprotection)