|
|||||||||||||||||||||
הסכם עם ישראל/ מאת הרב צוויבון, יו"ר "אמריקאים למען ישראל חזקה" (Americans For a Safe Israel) 2006-11-13 ימי קדימה ספורים, אבל אם נגזר גורלן של בחירות חדשות להניב רק טקס החלפת כסאות בין פוליטיקאים כושלים, הדבר לא יקדם את פתרון הבעיות הקשות המסכנות את שלמותה של מדינת ישראל ואפילו את עצם קיומה. נחוץ מטאטא חדש ונקי כדי לנקות את האורוות. מנהיגות חדשה עם חזון, אנרגיה ואומץ כדי לחולל את השינויים המשמעותיים הנחוצים לשקם את האומה. בדומה לנייר שהפיצה המפלגה הרפובליקנית בשנת 1994 אותו כינתה "הסכם עם אמריקה", ובו הבטיחה לשקם את קשרי האמון בין העם ונציגיו הנבחרים, אנו מציעים עשרה עקרונות שמנהיגות חדשה כזו בישראל יכולה להציע כהתחייבויות יסוד. הסכם עם ישראל:1. שיקום העליונות הטכנולוגית, היכולות ורוח הלחימה של צה"ל 2. שינוי תהליך בחירתם ומינויים של שופטים בכל בתי המשפט בישראל, לרבות בית המשפט העליון. 3. פיתוח תוכנית לימודים פטריוטית עבור בתי הספר, וסילוק חומרי לימוד אנטי ציוניים השוללים את המוסר והצדק של הלאומיות היהודית. 4. החלפת שיטת הבחירות היחסיות הנהוגה היום בישראל ובחירה ישירה של חברי הכנסת על בסיס אזורים גיאוגרפיים. 5. הקלה במיגבלות לקבלת רישיון לשידור ברדיו ובטלוויזיה. 6. דרישה לרוב מיוחס בכנסת כדי לאשר ויתורים טריטוריאליים. 7. קידום יחסים משופרים והבנה בין חוגים דתיים וחילוניים באוכלוסייה. 8. הקפדה דווקנית על שמירת עקרון הפרדת הרשויות.9. דרישה מאזרחים להצהיר על נאמנות ולהתחייב בשירות למען מדינת ישראל, וקידום תהליכים לעידוד ההגירה של אלה שיסרבו להתחייב בנאמנות למדינה ולשרת אותה. 10. עקירה משורש של השחיתות בכל דרגי הממשל. חשיבותם של כמה מעקרונות אלה היא ברורה באופן טבעי, אך אולי חשיבותם של עקרונות אחרים פחות ברורה. בית המשפט העליון (שלמעשה ממנה את עצמו) הפך את עצמו למחוקק-על כשהוא מקדם סדר יום אוניברסאלי שאין לו כל זיקה וקשר ליהדות או ציונות. חברי הכנסת חייבים לתת דין וחשבון רק למנהיגי מפלגותיהם, ובראש מעייניהם קידומם העצמי (כסאות בממשלה) תוך שהם מפגינים חוסר התייחסות מוחלט לבוחר הישראלי. בחברה חופשית, קשה לתפוס כיצד תחנת רדיו כמו ערוץ 7 נרדפת במשך שנים ולבסוף מסולקת מגלי האתר. אשר לעיקרון ה- 9 בהסכם, ישראל חייבת להתמודד עם גייס חמישי גדול (לא כולם ערבים) המזדהה עם אוייבי המדינה. אבל אולי החשוב מכל העקרונות הוא האחרון. השחיתות נהייתה סרטן קטלני המאיים על המדינה. ההסבר ההגיוני היחידי למהירות שבה אימץ אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות, נעוצה היתה בתקווה שלו שזה מה שיחלץ אותו מכתב אישום בענייני שחיתות אישית. היתה כאן שחיתות משולשת: עצם הפעולות של שרון ובניו, נכונותו של שרון לפגוע בביטחון המדינה לתועלת משפחתו, והשחיתות במערכת התביעה הכללית, ששרון ידע שאם יאמץ את תפיסת העולם השמאלנית שלה, יקבל מחילה על כל עוונותיו, כדי שיוכל ליישמה. המרכיב המושחת מכל הוא חוסר היושר של ההנהגה. מי יכול לשכוח איך במהלך מלחמת ששת הימים טענו מדינות ערב לניצחונות גדולים, בעוד ממשלת ישראל דיווחה באופן המשקף באמת את אשר ארע בשטח. עכשיו שני הצדדים הם בלתי אמינים במידה שווה. אהוד אולמרט מסחרר (עושה ספין) את התבוסה הישראלית בלבנון כניצחון גדול יותר מאשר מלחמת ששת הימים... מאז אוסלו מנהיגי ישראל שקועים בהונאת ענק: מפטמים את הציבור באשליות של תהליך שלום ומעודדים אותו לסגת אל תוך בועה שלא ניתן להגן עליה. ביעור השחיתות והשקר היא היא המחוייבות המרכזית של כל הנהגה חדשה. |
|