נאום קליינר בהצגת הצעת החוק לביטול הסכמי אוסלו, חברון ו- וואי.

כשאגמור להציג את הצעת החוק לביטול הסכמי אוסלו חברון ו-וואי, מן הסתם יעלה לדוכן שר המשפטים ויסביר שכל העולם יודע כי הסכם אוסלו מת ולכן אין צורך לבטל אותו באופן פורמאלי. זו הסיבה לכך שבפתח דבריי אני רוצה לסתור את הדברים המטעים והלא נכונים האלה.

הסכמים מדיניים חיים כל עוד הם לא בוטלו. כל עוד הם לא בוטלו וקיימת האפשרות שהצד שהפר אותם יחזור ויקיימם אפילו לזמן קצר, הם ממשיכים לנשום ולחיות על אש קטנה.

אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת שממשלת שרון הוקמה הרבה לאחר שהפלשתינים הכריזו עלינו מלחמת טרור ולמרות זאת, זה לא הפריע לשרון להכניס את ההסכמים הללו לקווי היסוד של הממשלה הנוכחית. נשאלת השאלה, אם ההסכמים היו מתים, מדוע המשיכה הממשלה להכיר בהם בקווי היסוד שלה? מדוע להכניס גוויה מתה לקווי היסוד של ממשלה שזה אך נולדה?

הסכמי אוסלו לא היו באים לעולם אלמלא ההתחייבות הבסיסית של ערפאת ליצחק רבין לזנוח את דרך הטרור וליישב כל בעיה ומחלוקת עם ישראל בדרכי שלום ליד שולחן המו"מ. בתוקף הסכמי אוסלו קיבלו הפלשתינים בתמורה להתחייבותם לזניחת הטרור, שטחים מארץ ישראל האהובה שלנו, אפשרות לכונן ממשל עצמי, רובים כדי להלחם בארגוני הסירוב וזכות להכניס לשטחי הרשות הפלשתינית 40,000 טרוריסטים ובראשם אוייבנו המר, האכזר והמתועב, יאסר ערפאת.

לא רק שערפאת לא קיים את התחייבותו לפתור בעיות ליד שולחן המו"מ, לא רק שהוא דחה את ידו המושטת של ברק שהפך כל אבן מאבני האינתיפאדה למען שלום מדומה, אלא שבמקום זה הוא הכריז עלינו מלחמה.

למלחמה הזו קדמו הפרות של ההתחייבויות שנוספו בהסכם אוסלו ב'. ערפאת נמנע מלהסגיר לישראל רוצחים כפי שסוכם, הוא נמנע מלהקטין את המשטרה הפלשתינית לגודל המוסכם, הוא נמנע מלהחרים את הנשק הבלתי חוקי, הוא רימה בטקס המזוייף והבלתי חוקי לביטול אותם הסעיפים באמנה הפלשתינית המדברים על השמדת ישראל, ואמצעי התקשורת שלו ומערכת החינוך הפלשתינית המשיכו להסית נגד ישראל ולזרוע תעמולה אנטישמית.

זה המקום להזכיר את חטאי הליכוד והמפד"ל שישבו בממשלת נתניהו ונתנו את ידם לחתימה על הסכמי חברון. הסכמי חברון היוו נדבך נוסף בנתיב ההתאבדות הלאומי של אוסלו. היום אפשר לשמוע את נתניהו מסביר שאצלו היה שקט, שהוא השיג מאזן הרתעה מול הפלשתינים. אני רוצה לחזור לרגע להיסטוריה הלא משוכתבת של נתניהו, קרי: להסטוריה האמיתית, ולהזכיר שהסכמי חברון שחרצו את גורלן של גבעת אבו סנינה וגבעות אחרות החולשות על היישוב היהודי בחברון להמסר לידי הפלשתינים, נחתמו לאחר ארועי מנהרת הכותל. אותם ארועים נוראים שבהם נהרגו 16 חיילים ע"י קציני המשטרה הפלשתינית שיום קודם לכן שתו איתם קפה. לא רק שנתניהו לא קלט את הרמז ולא ביטל את ההסכמים אז, לא רק שהוא לא השיג מאזן הרתעה, אלא הוא היה זה שהראה לפלשתינים את הדרך, שיש שכר לטרור ותמורה נאה בצידו.

הפרס על רצח יהודים ועל המשך ההפרות של הסכמי אוסלו וחברון ניתן בהסכם השלישי – הסכם וואי, בו הסכים נתניהו לותר על 13% נוספים משטחי ארץ ישראל, לאחר שכבר היה ברור לכל, שהפלשתינים לא נתנו ובכל זאת קיבלו.

בראש השנה לפני כ- 16 חודשים נשברו הכלים של אוסלו והתנפצו לרסיסים. אין מקום לאוסלו במשפט הבינלאומי, אין מקום לאוסלו בקווי היסוד של הממשלה ואין מקום לאוסלו בחיי העם היהודי. טעות מוסרית גדולה היתה למסור לצוררינו את שטחי אדמתנו, אדמת ארץ ישראל. חטא גדול היה לותר על זכות אבות וזכות הדורות על שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, אבל זהו מעֻוות שיוכל לתְקון. ערפאת הפר את התחייבויותיו להסכמים הארורים האלה ברגל גסה. ה' הקשה את ליבו. ואנו צריכים היום להכות בו 10 מכות מצרים. עלינו לחזור ולנהוג באופן מוסרי וצודק ע"י שניקח ממנו בחזרה את כל ההישגים המדיניים שקיבל בזכות ההסכמים האלה.

הוא קיבל שטחים וצריך לכבוש אותם בחזרה ולשחררם מעולו. הוא קיבל רובים וצריך לפרוק אותו מהם ולהחזירם לידינו. הוא כונן מימשל עצמי וצריך למוטט אותו. הוא קיבל את הרשות לבוא לעזה ולהביא איתו מתוניס צבא של מחבלים וצריך להחזיר אותם למקום שממנו באו. את כולם להעלות על קארין איי, קארין בי וקארין סי ולשגר אותם מעזה לעזאזל.

הסכמי אוסלו הם אסון שלא חייב להמשך לנצח. הם אינם גזירת גורל. צריך להבהיר לעולם שממשלת ישראל נגמלה מהתפיסה האומללה שערפאת ומחבליו יהפכו למשמר הגבול של ישראל ויגנו עלינו מפני החמאס.

רק הודעה ברורה על בטלות ההסכמים בשל הפרתם ע"י הצד השני, תעביר מסר לציבור הישראלי, לפלשתינים, ולעולם כולו, שאוסלו הפך לאפיזודה חולפת בחיינו. תם ונשלם החזון החלמאי של המזרח התיכון החדש נוסח ביילין ופרס, ואני מאוד מקווה ששר המשפטים ימנע מהעלאת הטיעון הפרוצדוראלי המגוחך שאין זה מתפקידה של הכנסת להודיע בחוק על בטלות ההסכמים, אלא תפקיד הממשלה שחתמה עליהם. במדינת ישראל הכנסת היא הריבון, והיא גם הגוף הפורמאלי שאישר את ההסכמים ולכן אין שום מניעה, שהיא גם תבטל אותם. בכל מקרה, בהיותה הריבון של מדינת ישראל רשאית הכנסת לקבל ברוב חוק המודיע על בטלות ההסכמים. אני קורא לכל חברי הכנסת מהמחנה הלאומי לגלות אחריות לאומית ולתמוך בחוק.

כל הרשימה