כשאני מסתכל על תגובת ממשלת

כשאני מסתכל על תגובת ממשלת ישראל נוכח התזזית שאוחזת בשר הבטחון לפירוק ופינוי המאחזים ביש"ע, אני נזכר בשאלה של שמואל הנביא כשהגיע לגילגל וגילה ששאול המלך נמנע מלהרוג את אגג העמלקי ואת הצאן שישראל בזזו: ומֶה קול השה אשר אנכי שומע? כך שאל שמואל.

גם היום נשמעת מממשלת ישראל פעיית השיות התמימות. חיים רמון הגדיר את שרי מפלגת העבודה כבשים של שרון. הוא צדק שמדובר בכבשים, אבל הוא טעה ברועה. שרי מפלגת העבודה יחד עם השרים האחרים בממשלה וראש הממשלה בכבודו ובעצמו, הם עדר כבשים אחד גדול שרוקד על פי החליל של הרועה ערפאת. ערפאת ממשיך להלך לו מעדנות כמו אגג, בטוח בחסינותו, ומשוכנע שלא המוות ישחרר אותו מהכיבוש. ערפאת מהלך לו מעדנות במוקטעה ופואד בן אליעזר עושה את מצוותו נאמנה ונטפל למאחזים היהודים ביש"ע. הממשלה שותקת. אם פואד מתנדב להיות המָשְכּוּכִית המחכה ללטיפה מהראיס – זה בסדר. שרי המפד"ל הקימו קול מחאה רפה, וחזרו להתרווח בכסאותיהם.

אפי איתם ויצחק לוי - טלו קורה מבין עיניכם ותפסיקו להעלות גרה בממשלה. שר הבטחון מפנה ישובים יהודים ביש"ע, וחרות, האיחוד הלאומי, וישראל ביתנו ילחמו לכם, ואתם תחרישון? אם בני אלון וליברמן היו יושבים בממשלה היום, אתם הייתם עולים על בריקדות נגדם. תפסיקו להיות חלק מממשלת השפוטים של ערפאת.

הייתי השבוע במצפה אסף. כואב הלב לראות מצדו האחד של הכביש את ילדי הגבעות, כפי שקוראים להם, מתגוררים בקראוונים רעועים בתנאי שדה, ומולם בצידו השני של הכביש וילות פלשתיניות מפוארות, שלדי בטונים טריים שאף בולדוזר צה"לי לא מתקרב אליהם. הבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית של עמדות ירי על צידי הכבישים העוקפים, ממשיכה בכל עוזה ותפארתה, ושר הבטחון שלנו שמתקציב משרדו מומנו הכבישים העוקפים שאמורים היו לעקוף יישובים פלשתינים, כדי להבטיח את התנועה של היהודים ביש"ע, מתעסק בפינוי קראוונים שקמו כתגובה וכמצבה חיה בעקבות פיגועי טרור. זהו שר בטחון כלבבו של יאסר ערפאת. זו ממשלה כלבבו של יאסר ערפאת.

במקום לחסל את הבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית, מרים פואד את הכפפה של רמון ומנסה להוכיח שהוא זאב בעור של כבש. אבל הוא כבש. וכל הממשלה הזו מתנהגת כעדר כבשים פועות בדיר של ערפאת.

כל הרשימה