נאום ח"כ קליינר ביום השנה לרחבעם זאבי הי"ד בטכס הכנסת ספרי תורה על שם גנדי למערת המכפלה

כבר שנה. שנה תמימה. לא הרגשנו כמעט איך חלפו הזמנים בשדותינו. כבר שנה שגנדי איננו איתנו והחלל שהוא הותיר הולך וגדל ומתפשט. נכון. אצל חלק מבני עמנו כבה הכאב וניעורו השְנָאות הישנות, אצל חלק מבני עמנו הפך הכאב לרמץ לוחש, אבל אצל חלק אחר מהבהב הכאב ודולק באש תמיד של זכרון.

כבר שנה. שנה תמימה עברה. הבכי עבר לחדרי הלבבות ובגנים של הר הרצל נפלה אתמול שתיקה. אבל דקות אחדות לפני שהעולם חזר למנהגו, היה מי ששבר את הדומיה של הזכרון, והציף בנו מחדש את רגש הבושה.

גנדי, התביישתי בשבילך. פעם אחת התביישתי בשבילך כשחבריך לסיעה מיהרו לחזור לממשלה ביום בו נרצחת. פעם נוספת התביישתי בשבילך כשממשלת ישראל ויתרה על הסגרת רוצחיך והסתפקה בכליאתם בכלא המצחיק ביריחו, בו הם לומדים אנגלית מהסוהרים הבריטיים המופקדים עליהם. ואתמול התביישתי בשבילך פעם נוספת, כששמעתי את ראש הממשלה מבטיח כי עוד ישים ידיו על רוצחיך.

מילים גדולות יש לראש הממשלה. הוא חזק בדיבורים. חיכינו לנקמה. חיכינו לזרועו הארוכה של צה"ל שתגיע לרוצחים ותסכל אותם מדרך. הוספנו תפילה בימים הנוראים וקראנו: אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך. וכל מה שקיבלנו, זו הבטחה ריקה מתוכן, מבישה, חרֵבה, שנאמרה מן השפה ולחוץ, כשכולנו יודעים שהיא נאמרת לריק. אריק, שכמוך ראה לאוייב את הלובן בעיניים, אפילו לא מסמיק כשהוא מפזר צ'קים בלי כיסוי.

עם ישראל הוא עם מוזר. קצת הפכפך. קצת שכחן. קצת זגזגן. קצת לא יציב. תבנית נוף מנהיגיו. ארץ ישראל שונה ממנו. כמו שאמר קהלת: דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. ארץ ישראל זוכרת היטב בכל רגב מרגבי אדמתה, בשירת עשביה, בהריה ונופיה את גנדי. גם אחרי הדור הזה והדור הבא תמשיך אדמת ארץ ישראל לזכור כחותם שבא בבשרה, את הדם השפוך של אחד מטובי בניה, מלח הארץ שהיה קשור אליה בכל נימי נפשו.

וגם החוט המשולש לא ינתק. היום אנו מכניסים במערת המכפלה אשר בחברון, שני ספרי תורה. יכין ובועז. ספרי זכרון לעילוי נשמתך. כי את מה שלא יעשה העם הזה, תעשינה אדמתו ותורתו. יעידו שניהם על האיש רחבעם זאבי גנדי, יהודי גאה, מצביא, אוהב עמו וארצו, אשר תורת הנצח שלנו מאבות אבותינו ועד הנה, היתה נר לרגליו.

מורשת גנדי היא לא הטרנספר כמו שרבים טועים לחשוב. מורשת גנדי היא הכוונה הנכונה, המחשבה התמימה והטובה, שלעם היהודי מגיעה מדינה משלו בארץ ישראל, מדינה שבה יהיה לו רוב מוצק ובטוח. הטרנספר הוא רק אמצעי אחד מיני רבים להשגת תכלית ראוייה זו. כל מי שאינם רוצים ללמד וללמוד את מורשת גנדי יכולים להמשיך וללמוד את מורשת רבין, מורשת הויתורים על שטחי ארץ ישראל שהביאה אותנו למלחמת אוסלו. זה בסדר. כל אחד והמורשת שלו.

רוצחו של רבין יושב שפוט למאסר עולם בכלא ישראלי בתנאי בידוד קשים. לרוצחיו של גנדי כבר ניקו שליש והם יוצאים לחופשה להתבשם מטעם התמרים של יריחו. לא מהממשלה הזו תצמח טובה. ואם עוקבים אחרי שרון והבטחותיו, גם הרֵעות היא כנראה כבר לא מה שהיתה פעם.

אבל לנו יש חלום. בשם הארץ אשר לעולם עומדת ובשם תורת ישראל אשר לעולם עומדת, אני מבטיח לך גנדי כי עוד יבואו ימים והמורשת שלנו, החזון שלנו, המדברים על ארץ ישראל השלמה – המורשת הזו תנצח. כי המורשת הזו לא הובטחה ע"י בשר ודם. מפי הגבורה הובטחה לנו הארץ. עוד יבואו ימים של נקם ושילם. עוד יבואו ימים של פריעת חשבון. עוד יבואו ימים של התגשמות החזון. יש בנו כוח להאמין. אנחנו עם שרוצה משיח עכשיו, אבל נחכה לו אף על פי שיתמהמה בכל יום שיבוא.

כל הרשימה